ניתן לראות שהשקעה במניות מגדילות דיבידנד הניבה למי שהשקיעו 100$ בשנת 1973 13,061$ בשנת 2022 ואילו באותו טווח שנים, אותן 100$ הניבו 8060$ למי שהשקיע במניות דיבידנד בכללותן, 4043$ בלבד למי שהשקיע במדד s&p 500 (הכולל את כל סוגי מניות המדד גם אלו שמשלמות דיבידנדים וגם אלו שלא). יש לשים לב שמשקיע במניות שחתכו או העלימו את הדיבידנד שלהן מקבל רק 74$ מה 100$ שהשקיע ב 1973. הפסד ברור. מי שהתעקש לקחת ולהשקיע רק במניות שאינן משלמות דיבידנד כלל מתוך מדד זה יוצא ב 2022 עם 694$ על השקעת ה 100$ שלו ב 1973.
ניתן לראות באופן ברור את התשואה העודפת בהשקעה במניות שהגדילו את הדיבידנד שלהן לאורך זמן מול מניות הדיבידנד בכללן ומול האינדקס של כלל מניות המדד (לפי הסדר בהתאמה). כמן כן יש לשים לב לתשואה השלילית בממוצע שהשיגו מניות המשלמות דיבידנדים אך הקטינו לאורך זמן את שיעורו או ששילמו והפסיקו לשלם. זה מבחינתי הגיוני שכן מראה על הרעת מצב.

לפי הניתוח הזה יהיו בוודאי משקיעים שיסיקו כי בניית תיק הכולל רק מניות דיבידנד או יותר טוב רק מניות של חברות המגדילות באופן קבוע את הדיבידנד יהיה המהלך הנכון שכן ראינו בגרפים כי התשואה הכוללת הממוצעת לאורך זמן של אלו גבוהה יותר. לדעתי אין זה המהלך הנכון. תיק השקעות שהיה משך שנים פועל באסטרטגיה זו היה מן הסתם מפסיד את האפשרות להפיק תשואה גבוהה מאוד גם מחברות צמיחה. רשימת החברות שאינן משלמות דיבידנד ואשר הניבו למשקיעים תשואה פנומנאלית (חלקן נכללו וחלקן עדיין נכללות בתיקים המנוהלים שלנו) כוללת את: טסלה, אמזון, נטפליקס פייסבוק, גוגל ומודרנה. החב’ אפל ומייקרוסופט ”הצטרפו למועדון” משלמות הדיבידנד רק לאחר שנים בהן משקיעים הפיקו מהן רווח רב מעליית הערך הראשונית. לכן הגישה אשר אני ממליץ עליה, ואשר משיגה לנו תוצאות מצוינות משך שנים, הינה לשלב השקעה הן במניות של חברות צמיחה והן של ”אלופות” הדיבידנדים. זה עד כדי כך מהותי לאסטרטגיית הפעילות שזה אפילו מופיע בסלוגן שלנו: משלבים צמיחה וערך להשקעות חכמות.

כמו כן האם ניתן להסיק כי מתוך חלק התיק המוקדש למניות דיבידנד מספיק לבחור מניות מרשימת החברות שהגדילו את הדיבידנד שלהן משך שנים רבות ובאופן ”אוטומטי” נשיג לנו תיק עם תשואות גבוהות בסיכון נמוך? תשובתי הינה: לא. על מנת להצליח ואפילו בשדה הבטוח לכאורה של אלופות הדיבידנדים יש לערוך חקר מקיף ולקחת בחשבון פרמטרים רבים. בין יתר הפרמטרים אשר אני בוחן לשם קבלת החלטה ובחירת אלו מניות דיבידנד להוסיף לתיקים: צפי השינוי בביקושים לשירותים או המוצרים שמספקת החברה, השינויים בשנים האחרונות ברווח הנקי ובתזרימי המזומנים, רמת החוב ביחס לרווח ושיעור השינוי במינוף בשנים האחרונות, שיעור הדיבידנד מתוך הרווח הנקי, השוואת ביצועי החברה לביצועי המתחרים, ביצועי החברה והמניה לאורך זמן וצפי השפעות פוליטיות או תקופתיות על החברה. לדוגמה: בתקופת הקורונה נמנענו מלהשקיע בחברות תיירות גם אם הן חזקות בדיבידנדים ולעומת זאת הפקנו רווחים של מאות אחוזים ממניית מודרנה אשר למוצר החיסונים שלה היה ביקוש אדיר, מטבע הדברים, למרות שזו כלל לא משלמת דיבידנדים. באותה תקופה, בבורסת ת"א, בחרנו במניית הדיבידנד סנו והרווחנו רבות מאותן סיבות ממש.

ולפי כל אלה, באילו חברות השגנו אנו ומשקיעי דיבידנד אחרים תשואות מצוינות?
בסקירה מצומצמת זו אספר על שלוש חברות מהשוק האמריקאי בתיקי ההשקעות שלנו. אציג הן את התשואה שהושגה במניות אלו לאורך שנים ואספר בקצרה על מצב חברות אלו בזמן האחרון כפי שעלה מהמחקרים שערכנו בפמילי אופיס שלנו.

ויזה
חברת האשראי הגדילה את הדיבידנד השנתי שלה משך 14 שנים ברציפות. מלבד ההישג בהגדלת הדיבידנדים המחקר שלנו מצא מגמה של גידול לאורך זמן ברווחים ובתזרים המזומנים החופשי. ויזה הינה מובילה עולמית בתחום כרטיסי האשראי. הרווחים מושגים משני סוגי הלקוחות: הן ממחזיקי הכרטיס והן מבתי העסק להן מספקת ויזה שירותי סליקה. במשך עשרות שנים הלך וגבר השימוש בכרטיסי אשראי על חשבון אמצעי התשלום האחרים (בעיקר מזומן ושיקים) אולם יש לקחת בחשבון ולעקוב באופן תדיר אודות ההשפעה שעשויה להיות על ויזה בכניסתם המהירה של אמצעי התשלום של הדור החדש ובעיקר אפליקציות התשלום בטלפון הנייד, כשבמרוץ נמצאות גם ענקיות הטכנולוגיה גוגל ואפל (עם גוגל פיי ואפל פיי בהתאמה). עושה רושם שלפחות בזמן הקרוב, בעיקר עקב העובדה שהאפליקציות בעצם מתחברות בחלק מהמקרים לכרטיס האשראי של הלקוח לשם משיכת התשלום בפועל, ויזה לא תיפגע ואולי אף להיפך – תשיג גידול במכירות בגלל ”סוכני משנה” אלה. אולם בטווח הארוך, במידה ואפליקציות התשלום יעברו רובן לעבוד בחיוב ישיר של חשבון הבנק של הלקוח, כי אז ההכנסות האלה שלהן יהיו על חשבון ויזה וחברות האשראי האחרות. אני מניח שבמקביל נראה גם כניסה הולכת וגדלה של חברות האשראי לתחום אפליקציות התשלום כאשר הן מנצלות את היתרון הברור של פלטפורמה קיימת לחיוב הלקוח ומתן שירותי סליקה לעסקים ללא כל צורך במתווכים.
  מקור: stockrover.com

 

הגרף מראה את ההחזר הכולל של ויזה מול מדד s&p 500 ב 5 השנים האחרונות
מהגרף ניתן לראות שההחזר של מניית ויזה לאורך 5 שנים היה 73.1% בעוד החזר מדד מניות אס אנד פי 500 היה 68.4% לאותה תקופה.

פרוקטור אנד גמבל
חברת פרוקטר אנד גמבל הגדילה את הדיבידנד השנתי שלה משך 68 (!) שנים ברציפות. לחברה הפועלת בתחום מוצרי הצריכה קשה בד"כ לשמור על מומנטום לאורך זמן. רבות הן החברות שכיכבו עם ”להיטים” ומצאו לבסוף את עצמן גורם שולי בשוק מול מתחרים חדשים. פרוקטר אנד גמבל מצליחה לעומת זאת משך שנים רבות לשמר את מעמדה עם המותגים החזקים שהיא משווקת ולדעתי עשויה גם בנקודה מסוימת להיות יעד לרכישה של ענקית אחרת שיש לה אינטרס ברור בעולם הקמעונאות ומוצרי הצריכה (אמזון?).
 

  מקור: stockrover.com

 

הגרף מראה את ההחזר הכולל של פרוקטר אנד גמבל מול מדד s&p 500 ב 5 השנים האחרונות
מהגרף ניתן לראות שההחזר של מניית פרוקטר אנד גמבל לאורך 5 שנים היה 108.4% בעוד החזר מדד מניות אס אנד פי 500 היה 68.4% לאותה תקופה.

ריו טינטו
חברת כרייה ואספקת חומרים זו אמנם לא הגדילה את הדיבידנד השנתי שלה ברציפות אך היא נחשבת אחת מהחברות עם תשואת הדיבידנד מהגבוהות בשוק (6.1% בזמן כתיבת המאמר) כאשר אנו בוחנים גם את "איכות הדיבידנד".
כאשר אנו בוחנים את ריו טינטו במגוון פרמטרים השוואתיים (הגידול במכירות, מגמת הרווח, מגמת תזרים המזומנים, מידת המינוף ועוד) אנו בעצם רואים את ההצדקה והמקורות לערך הגבוה של הדיבידנד למשקיעים. בזמן האחרון ישנם גורמים העשויים להשפיע לשלילה על ריו טינטו ובניהם הקיטון בתנופת הייצור התעשייתי בסין ומקרה הונאה בעולם אספקת החומרים שפגע בחברה אחרת מהתחום. לכן אני מציע למשקיעים השוקלים לרכוש מניות של חברה זו לבחון בעיון גם את ההשפעות השליליות הללו לפני קבלת ההחלטה.
להלן הגרף המראה את ההחזר הכולל של ריו טינטו מול מדד ת s&p 500 ב 5 השנים האחרונות
 

  מקור: stockrover.com

 

מהגרף ניתן לראות שההחזר של מניית ריו טינטו לאורך 5 שנים היה 118.7% בעוד החזר מדד מניות אס אנד פי 500 היה 68.4% לאותה תקופה.

 

כל המיליונים האלה זה קודם כל מתמטיקה  
 
בחלק זה של הניוזלטר זה אגע במעט "משחקי מספרים". מסתבר, כפי שניתן לראות בהמשך, שלעיתים חישובים פשוטים וידועים עשויים להפיק למשקיע רווחים גבוהים רק מעצם המודעות להם, מודעות למתמטיקה, שלפעמים הינה די פשוטה ולפעמים יותר מורכבת, שמייצרת את התשואה על הכסף שלנו.
אתחיל במתמטיקה הפשוטה ביותר. עד כמה פשוטה? פשוטה עד כדי כך שילד(ה) בכיתה ה' או ו' של בית הספר היסודי אמורים להכיר את "התרגיל"

אז למה כניסה לשוק לאחר מפולת טומנת בחובה רווח של אחוזים גבוהים בהרבה מהאחוזים שהפסידו אלו שמכרו?
הבטחתי להתחיל פשוט, יסודי כיתה ה-ו' , אז הנה..
יוסף נכנס לשוק למסחר עצמי בתחילת 2022 כשהוא מעודד מגל העליות שהשוק חווה ב 2021 . אבל ב 2022 התחילו ה "צרות" שבמרכזן עליית הריבית בארה"ב וברוב מדינות המערב, מה שהוביל לנפילת תיק ההשקעות של יוסף. נניח שתיק המניות של יוסף שהתבסס כולו על בחירת מניות אישית שלו הפסיד 50%. יוסף הציב לעצמו קו אדום של מקסימום 50% הפסד ולכן בצר לו מכר את כל התיק בהפסד (מה, שכמובן, מנהל השקעות מקצועי היה מציע לו לא לעשות).
עכשיו נניח שקיים משקיע בשם משה, המעוניין לרכוש בדיוק את תיק המניות כמו זה של יוסף ולהרוויח לאחר המפולת. משה קונה תיק זהה לזה של יוסף בבורסה בסוף 2022. עכשיו נניח כי כתוצאה מתמורות בשוק ההון והעליות ב 2023 ערך המניות בתיק חוזר לנקודת ההתחלה, דהיינו לערך המניות בינואר 2022. אז כמה אחוזים הרוויח משה?
100% כמובן, ובטח לא 50...

דהיינו משקיע עם תיק של מיליון שח שמכר את התיק בחצי מיליון, הפסיד 1/2 מיליון שהם 50% ואילו המשקיע שקנה תיק זהה לאחר הירידה במיליון ₪ והמתין עד חזרת השוק לנקודת ההתחלה ירוויח מיליון ₪ שהם 100%
החישוב הינו :
התשואה בעליית התיק= ((100 חלקי (100 פחות אחוז ההפסד של המשקיע הקודם)) פחות 1)*100
וננסה את הנוסחה בדוגמה שלנו:
התשואה בעליית התיק= (100 חלקי (100 פחות 50) -1) *100 = 100%

 

הילדים החביבים בית הספר היסודי "יגאל אלון" אולי לא ידעו להכין את הנוסחה הזו אבל המורה שושנה לחשבון לבטח מלמדת את המחמדים שלנו את האפקט של "האחוז מלמעלה" וה "אחוז מלמטה".

 

נשתעשע עם הנוסחה בדוגמה נוספת: כמה ירוויח משקיע שקונה את מניית "נטפליקס" שירדה ב 30% כאשר הוא יחזיק בה עד לנקודה שלפני הירידה?
נפעיל את הנוסחה שלנו:
התשואה בעליית המניה= (100 חלקי 70 פחות 1)* 100= 42.86%

 

את האפקט הזה ניצלנו לטובת הלקוחות כבר מספר פעמים. דוגמה טובה הינה הרווח שהשגנו עבור הלקוחות כתוצאה מהתרסקות מחירי הנפט בתקופת הקורונה. מעבר להגיון כי לאורך זמן לא יכול להתקיים מחיר לחבית נפט קרוב לאפס או שלילי נוסף אפקט החישוב המתמטי של האחוזים המוסבר פה.